פיתוח אסטרטגיה חדשה לחיזוי התגובה לאימונותרפיה

סטטוס המחקר: בביצוע
שנות המחקר: 2022, 2023

אודות החוקר:

פרופ' אנג'ל פורגדור

פרופסור פורגדור קיבל את התואר ראשון בהצטיינות במדעי הרפואה הבסיסיים ותואר ראשון נוסף בהצטיינות במחשבים וחטיבה במתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובעל תואר שני ותואר שלישי במדעי החיים ממכון ויצמן למדע. את לימודי פוסט-הדוקטורט השלים באוניברסיטת דיוק ובמכונים הלאומיים לבריאות (NIH).

בתפקידו האחרון שימש כמשנה לסגן הנשיא ודיקן למחקר ופיתוח. כיום, פרופסור פורגדור מכהן כדיקן הפקולטה למדעי הבריאות. בנוסף, הוא חוקר בכיר במחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה על שם שרגא סגל ובמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב. מחקריו מתמקדים בחסינות מולדת ונרכשת לבריאות ומחלות, במיוחד בתחומי אימונולוגיה של גידולים ואימונותרפיה.
מענק האצה (Acceleration Grant)
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

תקציר המחקר:

בין תאי מערכת החיסון ובין התאים הסרטניים בגופינו, קיים קשר אשר גורם לדיכוי מערכת החיסון ואינו מאפשר לה לתקוף בהצלחה את התאים הסרטניים, וכך הם גדלים, מתפתחים ומשגשגים בגוף. כדי לשבור את הקשר, ולהצליח להפעיל את מערכת החיסון כנגד הגידול, משתמשים כיום בתרופות מיוחדות אשר נקראות 'מעכבי נקודות בקרה של מערכת החיסון' (Immune checkpoint blockers). לתרופות אלו יש פוטנציאל אדיר לטיפול בסרטן. הן משבשות את המנגנונים אשר מעכבים את פעילות מערכת החיסון כנגד גידולים סרטניים. כלומר, הן גורמות למערכת החיסון להתחיל לזהות את הגידולים הסרטניים ולפעול כנגדם ביעילות.

כיום, אחד מהאתגרים העיקריים בטיפול האונקולוגי, הוא האפשרות לחזות את התגובה של האדם לתרופה מסוימת. יש צורך להתאים לו תרופה ספציפית שתהיה יעילה כנגד מחלת הסרטן שלו. האתגר להתאמת התרופה רק ילך ויגדל ככל שנכנסות עוד ועוד תרופות, ורופאים ייאלצו לבחור את הטיפול המיטבי מבין אפשרויות רבות. על כן, ישנה נחיצות בוערת לפתח גישות להתאמת התרופה לחולה במדויק.

בשנים האחרונות, פרופסור פורגדור עובד בשיתוף פעולה עם מעבדת אלקבץ, בניהולו של פרופסור משה אלקבץ, לפיתוח טכנולוגיה אשר תמדוד את פעילותם של חומרים אשר ידועים כמשבשים את פעילותה של מערכת החיסון. הפיתוח מבוסס על תגובה בין תאי גידול סרטני ותאים מהונדסים "שמדווחים" כיצד תרופה מסוג 'מעכבי נקודות בקרה של מערכת החיסון' משפיעה על החומרים שמדכאים את מערכת החיסון בדגימה של מטופלים יחידים.

מטרת הפרויקט הינה לבחון את האפשרות לחזות את התגובה של השפעת תרופות אלו על גידולים בריאה, קיבה ראש וצוואר. שימוש בטכנולוגיה זו יוכל להוביל לגילוי של סמנים ביולוגיים אשר ישפרו את הטיפול האימונותרפי לכל חולה ספציפי.
תחום המחקר / מילות מפתח: אימונולוגיה ואימונותרפיה, מחקר קליני ומחקרי מעבר, סרטן ראש וצוואר, עמידות לתרופות

פרסומים: