יצירת ניאו-אנטיגנים לאימונותרפיה
באמצעות מודולציה יזומה בmRNA

סטטוס המחקר: בביצוע
שנות המחקר: 2021, 2022

אודות החוקר:

פרופ' ארז לבנון

פרופ' ארז לבנון, PhD

פרופ' רותם קרני

פרופ' רותם קרני, PhD

המחקר הינו שיתוף פעולה בין-תחומי בין המעבדות של פרופ' ארז לבנון – באוניברסיטת בר-אילן, ופרופ' רותם קרני – באוניברסיטה העברית. שני החוקרים מביאים מיומנויות משלימות לפרויקט.
מעבדתו של פרופ' לבנון מספקת מומחיות ייחודית בניתוח חישובי של האופן שבו הפעילות התאית הנורמלית משתנה על ידי הסרטן, ומעבדתו של פרופ' קרני פיתחה אסטרטגיות מתוחכמות לטיפול בסרטן המבוססות על ויסות יצירת מולקולת mRNA, ובדיקתן במודלים פרה-קליניים.
פרופ' לבנון קיבל תואר שני ודוקטורט מאוניברסיטת תל אביב, ואת השתלמות פוסט-הדוקטורט עשה בבית הספר לרפואה בהרווארד. הצטרף לאוניברסיטת בר-אילן ב-2009 ומאז 2018 הוא פרופסור בפקולטה למדעי החיים.
פרופ' קרני רכש את השכלתו בתואר הראשון וכן את הדוקטורט מהאוניברסיטה העברית בירושלים, וביצע את פוסט-הדוקטורט במעבדת Cold Spring Harbor (ניו יורק, ארה"ב). בשנת 2008 הצטרף לפקולטה לרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית-הדסה, שם הוא כיום יו"ר המחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית.
מענק האצה (Acceleration Grant)
אוניברסיטת בר אילן, האוניברסיטה העברית בירושלים

תקציר המחקר:

ההתקדמות בתחום האימונותרפיה לסרטן מחוללת מהפכה משמעותית בפרקטיקה הקלינית באונקולוגיה.
אימונותרפיה הראתה הצלחה מיוחדת בטיפול בסרטן העור (מלנומה) וסרטן ריאות. אך עם זאת, לא כל החולים מציגים תגובה חזקה ומוצלחת לטיפולים.
הודגם שבתאי הגידול של חולים שהגיבו בצורה הטובה ביותר לטיפול מייצרים חומרים אימונוגניים; חומרים המעוררים תגובה חיסונית של הגוף כנגדם, מסוג ספציפי ודומיננטי הנקראים
"ניאו-אנטיגנים" – שהם גרסאות של חלבונים שנוצרו כתוצאה ממוטציות, שאינן קיימות בתא הבריא.
עם זאת, מרבית הגידולים אינם מסנתזים ניאו-אנטיגנים אימונוגניים ולכן אינם מגיבים היטב לאימונותרפיה.
כדי להתגבר על מגבלה זו ולהרחיב את השימוש באימונותרפיה, צמד הפרופסורים לבנון וקרני מציעים לגרום לתאים הסרטניים לייצר ניאו-אנטיגנים חזקים בתאי גידול.
לשם כך, הם יתמרנו מנגנון טבעי שקיים בכל התאים ועורך את הגרסאות של החלבונים שמיוצרים בתא, ויגרמו לו לייצר מולקולות שנחזו על ידי ניתוח חישובי, בתוך תאי הגידול.
החלבונים החדשים הללו צפויים לשמש כניאו-אנטיגנים אשר יעוררו תגובה חיסונית חזקה ואנטי-גידולית.
תחום המחקר / מילות מפתח: אימונולוגיה ואימונותרפיה, ביולוגיה מולקולרית, הנדסת חלבונים, טיפול בסרטן, סרטן עור, סרטן ריאות, סרטני גברים, סרטני ילדים

פרסומים: